לימודי פסיכולוגיה-למי זה מתאים?

בעוד שלרובנו ברור מהו תפקידו של פסיכולוג, ההגדרה של מהם תחומי העיסוק של מדע הפסיכולוגיה ושל השאלות העומדות בבסיסו ושל גישות המחקר בו יותר עמומות. תחילת העיסוק במורכבות הנפש האנושית נעוצה בהיסטוריה כבר בעת העתיקה, כשכבר בכתביהם של הפילוסופים היוונים אריסטו ואפלטון ניתן לזהות את ראשיתה של מה שמכונה היום "המחשבה הפסיכולוגית". עם זאת, ההתקדמות המשמעותית במחקר פרצה בעיקר ב-150 השנים האחרונות, עם גישות פרקטיות יותר של מחקר הנפש, שראשיתן בעבודותיהם של וונדט (אבי הפסיכולוגיה המודרנית), של פרויד ושל האסכולות הביהייביוריסטיות.

הפסיכולוגיה נתפסת בעיני רבים כמורכבת ומיסתורית. זאת, משום שבשונה מתחומים מדעיים רבים אחרים, לא ניתן לחקור באופן ישיר ובלתי-אמצעי את המחשבות והתפיסה של אדם. עם זאת, בדומה למדעים המדוייקים, גם תפקידו של הפסיכולוג הוא להעלות השערות ולבסס אותן, אלא שהוא עושה זאת תוך הישענות על "ממצאים" הבאים לידי ביטוי התנהגות האנושית, בהם הוא משתמש כבסיס למחקר.

ככל שמתקדמים הלימודים ומעמיק הידע שצובר הסטודנט, הוא נחשף יותר ויותר לעומקם של ענפי המחקר המרכזיים בפסיכולוגיה ובוחר את תחום התמחותו. מרבית הבוגרים של לימודי הפסיכולוגיה משתלבים בתחום הפסיכולוגיה הקלינית – היא הענף המחקרי והיישומי המופקד על איבחון של ליקויים נפשיים ומצוקות, הבנתם וטיפול בהם, על מנת לשפר את התפתחותו ורווחתו של המטופל. תחומי העיסוק של פסיכולוגים קליניים הם מגוונים ביותר, וכוללים טיפול בטראומה, התמכרויות, דיכאון קליני, פוביות וחרדות. כמו כן, הם יכולים לטפל בילדים ובמתבגרים, לעסוק בייעוץ למסגרת המשפחתית, ולספק עדויות משפטיות (במסגרת מה שמכונה "פסיכולוגיה ראייתית").

הענפים האחרים של הפסיכולוגיה הם יותר מוכווני-מחקר: פסיכולוגיה קוגניטיבית ההכרה והתפיסה של האד, ובכלל זאת האופן שבו הוא לומד, זוכר, פותר בעיות ומתקשר; פסיכולוגיה התפתחותית תמשוך את אלו אשר מתעניינים באפקטים הפסיכולוגיים שבן-אדם חווה לאורך חייו (כישורים מוטוריים, ערכי מוסר, רכישת שפה וגיבוש זהות, כתחומים מרכזיים); הפסיכולוגיה האבולוציונית חותרת להבין את טיב הקשר בין תהליכי המחשבה שלנו להשפעה של תהליכי הברירה הטבעית עליהם, מתוך אמונה שמאפייני ההתנהגות שלנו היום הם התוצר של צרכי ההישרדות של אבותינו הקדומים; פסיכולוגיה חברתית תסקרן את מי שמתעניין באופן שבו סביבתו של האדם מעצבת את אופיו – תופעות כמו חשיבה קבוצתית, קונפורמיות ומנהיגות; ולבסוף – פסיכולוגיה תעסוקתית מתעניינת בתהליכי עבודה, ומתאימה למי שמתעניין באופן שבו ניתן ליישם את הידע הפסיכולוגי לטובת שיפור תהליכי עבודה.

בסופו של דבר, גם אם אינכם רוצים למצוא את עצמכם ביום שאחרי הלימודים כמטפלים או יועצים, תואר בפסיכולוגיה עשוי להיות נכס שימושי בידכם. זאת, מאחר שמדובר שלימודי הפסיכולוגיה מייצרים אצל הלומד בסיס איתן בתחום מדעי החברה, שיוכל להיות לעזר לכל מי שמקום עיסוקו כרוך במגע ישיר עם קהל, בתכנון מהלכי שיווק ומכירות, בעבודה עם ילדים או כמדריכים חינוכיים, במערכות בריאות, במחקר ובעסקים.

מרבית המוסדות האקדמיים בישראל מציעים היום אפשרות לתואר ראשון בפסיכולוגיה, לרוב במסגרת דו-חוגית. לרוב, מקובל לשלב את לימודי הפסיכולוגיה עם תחומים משיקים במדעי החברה (אנתרופולוגיה וסוציולוגיה), אך שילובים נפוצים אחרים כוללים גם כלכלה, משפטים, ניהול, ביולוגיה ואף בלשנות (כל שילוב מאפשר ללומד להתמקצע בצורה טובה יותר בתחום-ידע המשותף לשני העולמות).

מלבד הקורסים העיוניים החושפים את תלמידי הפסיכולוגיה לנושאי הליבה של הפסיכולוגיה, כפי שהוצגו, כוללים לימודי הפסיכולוגיה גם קורסים מעשיים בהם זוכים הסטודנטים להתנסות "על בשרם" בשימוש במיומנויות שרכשו ב"שטח", כולל דרך תצפיות-שדה וסדנאות.

נושא המרתיע רבים מהתלמידים המיועדים הוא המקום המרכזי המוקדש לסטטיסטיקה בלימודי הפסיכולוגיה. אמנם הפסיכולוגיה נכללת בתחום של מדעי החברה, אכן מכיוון שמדובר במדע אמפירי המתבסס במידה רבה על תצפיות וניסויים, מוקדש בשנים הראשונות ללימודים זמן רב לטובת רכישה של כלים סטטיסטיים ושימוש מושכל בהם. כמובן שהדבר לא אמור לעורר חשש, משום שהמטרה היא לא להפוך את הפסיכולוג למתמטיקאי – אלא למדען אשר יודע לתכנן את הניסויים שהוא עורך בצורה נבונה, ולמצות מהם את התוצאות הנכונות.

נקודה נוספת הראויה לציון שעל המתעניינים בלימודי הפסיכולוגיה לקחת בחשבון, היא שבישראל יש לסיים תואר שני בפסיכולוגיה במגמה קלינית-טיפולית וכן לקבל היתר ע"י משרד הבריאות לאחר עמידה בהצלחה בהתמחות (של כ-2-4 שנים) ובבחינת מומחיות, כדרישת קדם לקבלת תואר רישיון של פסיכולוג קליני. מספר המקומות בחוגים לתואר שני מעטים ביחס לביקוש הגבוה, מה שגרם להיווצרותה של תחרות עזה בין המתמודדים המתבטאת בממוצע ציונים גבוה בתואר הראשון (לרוב מדובר בציון של 90 ומעלה), המלצות בעקבות התנסות מחקרית או מעשית, וציון גבוה במבחן המתא"ם (הנערך ע"י המרכזי הארצי לבחינות ולהערכה, עבור מועמדים ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה).

 לסיכום – מי שמתעניין בתחומי ההתנהגות האנושית, מסוקרן מתהליכי החשיבה שלנו, ורוצה גם ללמוד כיצד לתקף את ההשערות שלו במחקר מעשי ימצא עניין רב בלימודי הפסיכולוגיה. תלמידי פסיכולוגיה ייצאו נשכרים לא רק מעולמות התוכן העשירים ומהמוניטין היוקרתי הנקשר לתחום לימודים זה, אלא גם ישפרו את יכולותיהם להבין תהליכים חברתיים, את היצירתיות שלהם ואת מיומנויות הביקורת שלהם.