לימודים אקדמאיים

לימודים אקדמאיים - מידע נוסף

שיקולים בבחירת מסלול לימודים אקדמאיים בחירת מסלול לימודים בהסתמך על הדרישות בשוק העבודה לימודים משתלמים לימודים אקדמאיים - למה הם חשובים

לימודים אקדמאיים והשכלה גבוהה בישראל

כמו במרבית מדינות העולם המודרני גם בישראל מכירים בחשיבותם הרבה של לימודים אקדמאיים בקביעת פניה ועתידה של המדינה בכלל ועתידם של האזרחים בפרט. לימודים וחינוך, החל מגיל הגן וכלה באוניברסיטאות, משפיעים באופן ישיר על מגוון תחומים בחייה של המדינה, על התרבות, על הכלכלה ועל חוסנה הלאומי והפוליטי.

מטבע הדברים, לימודים אקדמאיים והשכלה גבוהה הם האמצעי הראשון במעלה ליצירת משק מפותח, לבנייה של מערכות חברתיות איכותיות ובריאות יותר וליצירת עתיד טוב יותר והזדמנויות חדשות בתוך תחומיי המדינה וגם מחוץ לגבולותיה ביחס לעולם כולו.

מאז הקמת המדינה ועד ימינו, התפתחה מאוד מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה והתרחבה בקצב מהיר ביותר; במהלך השנים חלה עלייה משמעותית בנטיית האוכלוסייה בארץ להכיר בחשיבותם של לימודים אקדמאיים וחל גידול ניכר בשיעור הלומדים ללימודי תואר ראשון - הן כתוצאה מגידול טבעי של האוכלוסייה והן כתוצאה מהעליות המתמידות לארץ.

החל מראשית שנות ה-90 עברה מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ שינויים מבניים גדולים: מספר מוסדות לימודים אקדמאיים החדשים שנפתחו גדל בצורה ניכרת, יותר אזרחים נצלו את זכותם לממש את שאיפתם ללמוד, הגיוון ואפשרויות הלימוד גם הם גדלו משמעותית והנגישות להשכלה הגבוהה לשכבות באוכלוסייה שלא נטלו בה חלק עד אז, גם היא השתפרה.

 לימודים אקדמאיים - מוסדות להשכלה גבוהה בארץ
היום כוללת מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ חמש אוניברסיטאות, את טכניון, את מכון ויצמן למדע ברחובות, את האוניברסיטה הפתוחה ועוד יותר מ-84 מכללות ומוסדות לימודים אקדמאיים שאינם תחת חסות המדינה.

נוסף לכך, התרחבו והתפתחו מאוד מסלולי הלימוד במכללות השונות הפועלות תחת חסותן האקדמית של האוניברסיטאות (לדוגמה, מכללת צפת הנמצאת תחת חסותה של אוניברסיטת בר אילן או שלוחות שונות של הטכניון בערים הגדולות בארץ). שינויים מבניים במערכת ההשכלה הגבוהה הובילו למעבר הדרגתי ומשמעותי של סטודנטים רבים מהאוניברסיטאות למוסדות הלימוד האחרים.

מוסדות לימודים אקדמאיים בארץ פועלים כולם תחת פיקוחה של המועצה להשכלה גבוהה. המועצה היא, למעשה, הגוף האקדמי העליון במדינה, האחראי לקשת רחבה של נושאים הקשורים לאותם לימודים אקדמאיים, לדוגמה: הרחבה של אוניברסיטאות קיימות, הקמה של אוניברסיטאות חדשות, הנפקת אישורים אקדמיים שונים, הכרה בתארים הניתנים במוסדות השונים, פיקוח על מבחני מיון ועל התארים, ותחומים רבים נוספים.

 המאבק הפוליטי על עתידם של לימודים אקדמאיים בארץ
בשנים האחרונות התנהלו מאבקים רבים, הן של הסטודנטים והן של הסגל האקדמי, בנושא לימודים אקדמאיים ובעיקר בנושאי שכר הלימוד, המשכורות ותקציב האוניברסיטאות. לאחרונה אף הוגשה הצעת חוק להגדלת תקציב ההשכלה הגבוהה עד שנת 2013 ב-1.8 מיליארד שקל.

על ההצעה חתומים היו חברי כנסת רבים מסיעות שונות והיא הזכירה מאוד בתוכנה את ההצעה שהעלתה כבר קודם שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, להגדלת התקציב לאחר שקוצץ בחמש השנים האחרונות.

התמיכה הרחבה בהצעה אינה אלא ביטוי נוסף, הן לחוסר שביעות הרצון של הציבור ובכללו הסטודנטים והמרצים, ממצב ההשכלה הגבוהה בארץ והן להכרה בחשיבותה הרבה של ההשכלה בבניית עתידנו כחברה מפותחת ומודרנית.

לימודים אקדמאיים, במדינה מערבית מתוקנת, צריכים להיות נגישים לכולם, גם למי שידו אינה משגת.